• אוהדוונצ׳רס

איך ישלמו לכם בשביל לטייל ומה למדתי מלעזוב את המטריקס

בפוסט הזה אני אשתף איתכם איך (לא) שילמו לי בשביל לטייל, אך הכל בחיים מסתכם בשתי מילים שלפעמים לא כל כך כיף לנו לשמוע, ומה עומד מאחורי אותם אושיות טיולים שאנחנו רואים על המסך שכל שבוע מבלים במדינה אחרת וגורמים לנו לקנא בהם לפחות כמו שכל העולם מקנא בניו-זילנד על הטיפול שלה בקורונה.





בשנת 2015 נרשמתי לאוניברסיטה.

בשנת 2019 סיימתי שני תארים.

הלימודים האלו דרשו ממני הרבה.

הרבה זמן, הרבה אנרגיה, הרבה תשומת לב, פשוט הרבה.

למרות שמהשניה הראשונה של הלימודים לא הייתי בטוח שאני לעבוד בזה, החלטתי לזרום עם התואר ולתת כל מה שצריך בשביל להשלים אותם.

ידעתי שעבודה קשה היא חלק מהעניין בחיים, ושרק עבודה קשה תניב לך פירות ותקרב אותך לעבר המטרות שלך, לא משנה מהן.


כשסיימתי את התואר אחרי הרבה חשיבה החלטתי שאני לא רוצה לעבוד במה שלמדתי.

יותר מזה, הבנתי שאני לא רוצה לעבוד באף חברה או משרד עם בוס, לו״ז או תפאורה קבועה.

לא ידעתי לגמרי מה אני רוצה לעשות, אבל ידעתי מה אני לא רוצה לעשות.

חשוב לי לציין בשלב הזה שאין לי שום דבר נגד שני התחומים שלמדתי (משפטים וראיית חשבון).

הם שניהם תחומים מרתקים ומעניינים עם הרבה עומק ופוטנציאל לתרום לנו לחיים,

ולכן זו לא הייתה הבעיה שלי.





הבעיה שלי הייתה עם זה שמאותו רגע שאני אכנס לעבוד במשרד עד הפנסיה שלי,

כל יום יראה אותו הדבר.

האתגרים יהיו אותם אתגרים, הדרך ידועה מראש,

התלבושת לא משתנה והיום יום נראה פחות או יותר אותו הדבר.

בגלל אותם דברים, גם לעבוד בחברת הייטק לא עניין אותי, ואני לא מנחש את זה,

במהלך התואר עבדתי במצטבר 3 וחצי שנים בחברות הייטק, ככה שאני יכול להגיד שאני מכיר

את העולם הזה.



ידעתי שאני רוצה לעצמי משהו מאתגר יותר, מגוון יותר, הרפתקני יותר, ושיותר מתחבר למה שאני אוהב לעשות בחיים.

לא ידעתי בדיוק מה זה, אבל נתתי לעצמי את הסבלנות לגלות.


ראיתי מלא יוטיוברים שמטיילים בעולם כשהם מתרברבים כל היום ש״משלמים להם לטיל״ וש״יש להם את העבודה הכי טובה בעולם״.

למרות שאני לא מגדיר את עצמי כבחור פתי, אני מודה שבאיזשהו מקום זה עבד עליי.

האשליה הזו או יותר נכון החלום הזה, שאנשים מצליחים לחבר בין התשוקה שלהם לטיולים לבין קריירה ועשיית כסף קרץ לי.

והקריצה הזו הייתה משהו שפשוט לא יכלתי להתעלם ממנה.

כאחד שבטוח ביכולות שלו ושתמיד מסתכל על החיים בעיניים אופטימיות, ידעתי שאני חייב לנסות גם.





שוב, לא ידעתי בדיוק מה, אבל ניסיתי.

טסתי לחו״ל והתחלתי לנדוד.

בניגוד לטיולים קודמים שלי, הפעם לא רציתי שהטיול הזה יסתיים, וחשבתי שאולי בדומה לאושיות טיולים אחרות אם אתעד את המסע שלי זה יעורר עיניין בקרב הצופים וחברות מסחריות וכך אוכל איכשהו לממן את הטיולים.

זהו, פה נגמרה התכנית העיסקית שלי באותו הזמן. שום דבר מעבר.

אז פתחתי ערוץ יוטיוב, עמוד אינסטגרם ועמוד פייסבוק והתחלתי לתעד את המסע שלי.

במשך חצי שנה (עד שפרצה הקורונה במרץ 2020) תפסתי טמרפים, ישנתי אצל מקומיים בקאוץ׳ סרפינג והפלגתי על סירות,

ובמשך כל הזמן הזה העלתי תמונות לאינסטגרם, כתבתי פוסטים מרגשים בפייסבוק (אמיתי!)

וצילמתי וערכתי סרטוני יוטיוב על חלקים שונים מהמסע שלי.


לגבי פוסטים ברשתות החברתיות השונות זה אולי ברור, אבל ליצור סרטוני יוטיוב תוך כדי טיול זה עבודה ק-ש-ה-!

זה כולל כל כך הרבה עבודה מאחורי הקלעים שאין לכם מושג.

במילים אחרות, מי שמטייל ומעלה סרטון אחד לפחות בשבוע, חצי מהזמן בטיול בכלל לא הולך על לטייל, אלא על כל העבודה מאחורה.


אחרי כמה סרטונים וכמה פוסטים באינסטגרם הבנתי שזה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה.

זה לא גרם לי להתייאש, אבל אני חייב לומר שזה די ניפץ לי בועה.


אז, אחרי כל הסיפור הזה, ודאי אתם תוהים איך מצליחים שישלמו לכם בשביל לטייל.

אז הנה המשפט הכי חשוב בכל הפוסט הזה (יהיו עוד חשובים, אבל זה ספציפית מאוד משמעותי), אין מישהו בעולם שמשלמים לו בשביל לטייל.

אולי רק לפוליטיקאים שטסים להפגש עם פוליטיקאים אחרים, אבל מעבר לזה זו תופעה שפשוט לא קיימת.


תחשבו שניה, איזו חברה נורמלית תשלם למישהו רק בשביל שהוא יטפס הר, ישחה באגם ויאכל באיזו מסעדה מושחטת במלא כסף?

זה הכל א-ש-ל-י-ה.


מה שבאמת קורה, זה שאנשים ש״משלמים להם בשביל לטייל״ מניבים הרבה מאוד ערך לחברות שמסבסדות אותם, ערך שבא לידי ביטוי בשתי צורות.


הראשון זה חשיפה, או במילים אחרות, כוח פרסומי.

אלפים, מאות אלפים או מיליונים שצופים בתוכן שלכם זה כוח פרסומי עצום, ולכן עבור חברות שרוצות להגיע לקהל יעד רלוונטי עבורם זה שווה זהב.

השני זה תוכן איכותי. בין אם זה סטורי מושקע, סרטון סינמטי או כתבה טובה ומקיפה על מקום בו הם טיילו, בלוגרים ויוצרי תוכן של טיולים משקיעים הרבה מאוד מחשבה ועבודה בתוכן שהם יוצרים, וברוב המקרים הם גם עשו את זה בחינם הרבה מאוד פעמים כדי להשתפשף ולהבין מה עובד על הקהל שלהם כדי שהם יגיעו לרמה שמוכנים לשלם להם על זה.


לשתי הצורות הללו, תוכן איכותי וחשיפה יש מכנה משותף אחד לפחות איך שאני רואה את זה - וזה עבודה קשה.

כן, אותה עבודה קשה שציינתי בתחילת הפוסט כשדיברתי על מה שהתארים שלמדתי דרשו ממני.

הרבה עבודה קשה של לשבת בבית, לחשוב, ליצור, לתקן, לבקש פידבק, להשתפר, ללמוד, לחקור, ועוד מלא מלא פעולות שנכללות תחת המושג הזה שנקרא עבודה קשה.


עכשיו, איפה האבסורד הכי גדול?

דווקא האנשים שאנחנו רואים על המסך שהם מטיילים ונהנים, עושים סלטות מצוקים ושותים שייק על החוף, אלו ש״משלמים להם בשביל לטייל״, דווקא הם ספציפית אנשים שעובדים מאוד מאוד קשה כדי להצליח להתפרנס מהתשוקה שלהם.


ואחרי שהבנו את כל זה, אולי זו הסיבה האמיתי שבגללה מעט מאוד אנשים ״מטיילים למחייתם״ או ״מתפרנסים מטיולים״.

ולא בגלל שרוב האנשים לא אוהבים לטייל ולרוף את העולם, ההפך.

מי לא אוהב לראות שקיעות ורודות מהרים ירוקים ולצלול עם כרישים שעושים לך שלום בחזרה?

טוב נו, אולי לא כולם, אבל הבנתם את הכוונה.

כולנו אוהבים לטייל.

הסיבה שבגללה מעט מאוד אנשים מנסים ומצליחים להתפרנס מטיולים זה בכלל שמדובר בכמות השקעה וסבלנות שקשה לנו לתאר.


לכן בפעם הבאה שעובר לכם בראש לעזוב הכל ולהתחיל לחרוש את הכדור בטיולים והרפתקאות, או בפעם הבאה שאתם רואים מישהו שעושה את זה ומצליח במשך כמה שנים לטייל ולחיות מזה, תדעו שכנראה הוא עובד על זה מאוד מאוד קשה מאחורי הקלעים,

ושיש מצב גדול שלמרות כל העבודה הקשה הזו, הוא עדין לא מתפרנס מזה ומשלם על הטיול שלו בעצמו - בדיוק כמו כולנו :)




16 views0 comments